המעבדה שלי עוסקת בעיבוד שפה טבעית ובבלשנות חישובית (תחום העוסק בפיתוח טכנולוגיות לעיבוד שפה ובפיתוח מודלים חישוביים להתנהגות שפתית). ספציפית, אנו עוסקים בסמנטיקה: הבנת שפה וייצוגה באמצעים חישוביים. המחקר שלנו נמצא בתווך בין מדעי המחשב (machine learning, שפות פורמליות), בלשנות, ופסיכולוגיה (מידול חישובי של רכישת שפה ע"י ילדים).
תחומי מחקר : מדעי המח החישוביים, דינמיקה וקידוד ברשתות עצביות, הקוד העצבי של התנהגות מסתגלת והתפתחות פתולוגיות (כפייתיות, התמכרות).פרסומים נבחרים:
J. Courtin*, Y. Bitterman*, S. Müller, J. Hinz, K.M. Hagihara, C. Müller, A. Lüthi, A neuronal mechanism for motivational control of behavior, Science(375), 2022.
M. S. Fustiñana, T. Eichlisberger, T. Bouwmeester, Y. Bitterman*, A. Lüthi*, State-dependent encoding of exploratory behaviour in the amygdala, Nature (592) 267-271, 2021.
S. Krabbe, E. Paradiso, S. d’Aquin, Y. Bitterman, J. Courtin, C. Xu, K. Yonehara, M. Markovic, C., Müller, T. Eichlisberger, J. Gründemann, F. Ferraguti, A. Lüthi, Adaptive disinhibitory gating by VIP interneurons permits associative learning, Nat Neurosci(22) 1834–1843, 2019.
J. Grundemann*, Y. Bitterman*, T. Lu, S. Krabbe, B.F. Grewe, M.J. Schnitzer, A. Lüthi, Amygdala ensembles encode behavioral states, Science(364), 2019. Featured in: A. C. Huk and E. Hart, Parsing signal and noise in the brain, Science(364) 236-237, 2019.
Y. Bitterman, R. Mukamel, R. Malach, I. Fried & I. Nelken, Ultra-fine frequency tuning revealed in single neurons of human auditory cortex, Nature(451) 197-201, 2008.
Reviewed in: J.W.H Schnupp and A.J. King, Auditory Neuroscience: Neuronal Sensitivity in Humans, Current Biology (18) R382-R385, 2008
תחומי מחקר: קוגניציה גבוהה באינדיווידואל ובקבוצה, בדמיון ושוני שבין האינטלגינציה האנושית והמלאכותית.תחומי מחקר:
חוקר קוגניציה גבוהה באינדיווידואל ובקבוצה. מתעניין בדמיון (ובעיקר) בשוני שבין האינטלגינציה האנושית והמלאכותית. בוחן כיצד מודלי למידה עמוקים יכולים לשמש כתאוריות קוגניטיביות, והיכן תאוריות קוגניטיביות שופכות אור על מודלים עמוקים.
תחומי מחקר: פסיכו- ונוירו- בלשנות, בלשנות תיאורטית (תחביר, סמנטיקה), למידת שפה, אפאזיה מוחית.Prof. Grodzinsky is the head of the Neurolinguistics Laboratory at the Edmond and Lily Safra Center for Brain Sciences (ELSC), and studies the neural bases of linguistic knowledge and processing. Linguistic knowledge (about how phonemes combines into morphemes and words, which in turn combine into complex meanings) is characterized by Linguistic Theory; processing ability stems from the implementation of this knowledge in cognitive structures that are supported by neural mechanisms. The Neurolinguistics Lab studies the intricate relation between these, that results in that rich ability that we humans have - the ability to express ourselves freely, and understand others who do so. We try to get a glimpse of the linguistic brain in health as well as in brain disease.
תחומי מחקר: הבסיס החישובי לתהליכים קוגניטיביים (תפיסה, התנהגות, למידה), רשתות נוירונים, קבלת החלטות.
I am interested in understanding the computational principles underlying complex behaviors and cognitive processes, and how these emerge from the (relatively) simple microscopic physical processes in the brain. In particular, I am interested in the neural basis and computational principles underlying operant learning. To that goal, I study the behavior of humans and animals in controlled and natural conditions, and develop computational and mechanistic neural networks models to explain these behaviors. Additional areas of research in my laboratory include unsupervised learning in perception, and the dynamics of synapses in the cortex and its relation to learning.
תחומי מחקר: קוגניציה חזותית, מדעי המוח הקוגניטיביים, חקר קשב וחקר תפיסת זמן, אוסילציות מוחיות.
I am an associate professor in the departments of Cognitive and Brain Sciences and Psychology at the Hebrew University of Jerusalem and the principle investigator of the Landau Lab. My academic path started here in Jerusalem where I studied Psychology and Philosophy for my BA and also completed a Masters degree in Neuropsychology. I then headed to Berkeley, California, to complete a PhD in Cognition Brain and Behavior in the Psychology department at UC Berkeley. With a PhD in hand, I headed to the Ernst Strüngmann Institute (ESI) for Neuroscience in cooperation with Max Plank Society, Frankfurt Germany. Finally, I am pleased to be doing research with all the bright minds in my group. Aside for training Babylon Fish and searching for the Philosophical Stone of immortality, we inquire about perception attention and temporal processing as well as the cognition function of neural oscillations (i.e., brain rhythms).
תחומי מחקר: הקשר בין זיכרון ומודעות לזיכרון, התפתחות קוגניטיבית ועצבית של זיכרון.
Memory research is, and has been, dominated by the study of episodic memory — the encoding and retrieval of recently experienced information. Significantly less attention has been given to semantic memory — our existing knowledge networks. Work in my lab lies at an interface between these two approaches: (I) How does knowledge activated (implicitly or explicitly) during an episode affect memory of this episode? To examine this question, we (II) consider how our existing knowledge (parts of which become activated during an episode) is organized and stored.
תחומי מחקר: התנהגות בעלי חיים ופסיכולוגיה-חיובית באמצעות בינה מלאכותית ומודלים מתמטיים.
We use machine-learning to study positive Neuroscience in animals and in humans.
By using theory and friendly experiments to understand personality, behavior, hierarchy, communication, social learning, and much more, we hope to make the world happier for everybody.
נושא המחקר שלי הינו הבדלים אישיים בתנועות עיניים, וכיצד המאפיינים האישיים של האדם הספציפי משפיעים על הדרך בה הוא תופס את העולם - ובפרט על הדרך שבה הוא מזיז את עיניו כשהוא מתבונן בעולם. במחקרי אני בוחן שלושה מאפיינים אישיים שיתכן ומשפיעים על התפיסה הויזואלית ועל תנועות העיניים: (1) תכונות אישיות - האם אדם מוחצן מסתכל יותר בעיניים? האם אדם אמפתי מקדיש יותר תשומת לב לאנשים "מסכנים"? (2) המצב הפסיכוביולוגי - האם במצבים של לחץ אנו נבחן סיטואציות באופן שונה? (3) יכולות העיבוד הוויזואלי - האם יש לכל אדם יכולות עיבוד וויזואליות שמייחדות אותו?
קורסים בחוג בשנת תשפ"ה (6168) : נוירוביולוגיה של התפתחות ולמידה.
מעבדתנו חוקרת פלסטיות במערכות חוש (שמיעה וריח) לאורך החיים, כולל בעקבות למידה (למשל, למידה תפיסתית ולמידת קטגוריות), הורות, וגיל ההתבגרות. אנו מתמקדים בשאלה כיצד נוירונים בודדים ואוכלוסיות עצביות משתנות בעקבות חוויות אלו, ומהי הזיקה בין שינויים אלה להתנהגות. המעבדה עושה שימוש במודל של עכברים ופיתחה מומחיות בניסויים התנהגותיים, הדמיה מתקדמת ורישומים אלקטרו-פיזיולוגים בגוף החי (in vivo).
נושא המחקר שלי הינו הבדלים אישיים בתנועות עיניים, וכיצד המאפיינים האישיים של האדם הספציפי משפיעים על הדרך בה הוא תופס את העולם - ובפרט על הדרך שבה הוא מזיז את עיניו כשהוא מתבונן בעולם. במחקרי אני בוחן שלושה מאפיינים אישיים שיתכן ומשפיעים על התפיסה הויזואלית ועל תנועות העיניים: (1) תכונות אישיות - האם אדם מוחצן מסתכל יותר בעיניים? האם אדם אמפתי מקדיש יותר תשומת לב לאנשים "מסכנים"? (2) המצב הפסיכוביולוגי - האם במצבים של לחץ אנו נבחן סיטואציות באופן שונה? (3) יכולות העיבוד הוויזואלי - האם יש לכל אדם יכולות עיבוד וויזואליות שמייחדות אותו?
תחומי מחקר: התנהגות בעלי חיים ופסיכולוגיה-חיובית באמצעות בינה מלאכותית ומודלים מתמטיים.
We use machine-learning to study positive Neuroscience in animals and in humans.
By using theory and friendly experiments to understand personality, behavior, hierarchy, communication, social learning, and much more, we hope to make the world happier for everybody.
תחומי מחקר: פסיכיאטריה חישובית. שימוש בכלים של עיבוד שפה טבעית למציאת מרקרים ייחודיים לסימפטומים פסיכיאטריים, על מנת לסייע באבחנה מבדלת, ועל מנת לחקור אינטראקציה בתוך קשר עם מאפיינים טיפוליים - עזרה ראשונה נפשית, טיפול פסיכולוגי וכדומה
תחומי מחקר: פסיכיאטריה חישובית. שימוש בכלים של עיבוד שפה טבעית למציאת מרקרים ייחודיים לסימפטומים פסיכיאטריים, על מנת לסייע באבחנה מבדלת, ועל מנת לחקור אינטראקציה בתוך קשר עם מאפיינים טיפוליים - עזרה ראשונה נפשית, טיפול פסיכולוגי וכדומה
