ייחודו של החוג למדעי הקוגניציה
החוג למדעי הקוגניציה התברך קודם כל בתלמידיו, הן מבחינה פורמלית – חתך הקבלה הוא מהגבוהים באוניברסיטה, ואולי חשוב יותר – במידת העניין והסקרנות שמאפיינת את התלמידים. להיבט זה של איכות התלמידים יש השפעה גדולה על רמתם ואופיים של כל השיעורים הייחודיים הניתנים בחוג לקוגניציה.
מבחינת תפיסת עולם, החוג לקוגניציה ייחודי בתפיסתו הבין-תחומית מחד ואי-התפשרות על הרמה מאידך. השקפת עולמנו היא שהבנת החשיבה האנושית דורשת אינטגרציה בין תחומי מדעי הרוח, החברה והטבע. כדי להתגבר על הקשיים המובנים בהכשרה אינטגרטיבית זו ייצרנו מערכת תומכת של תרגול ותמיכה אישית.
פן שלישי הוא המערכת המאפיינת את היחס לתלמידים בחוג. התלמידים מקבלים יחס אישי ואוזן קשבת בכל הרמות (הן ברמה המנהלתית ע"י המזכירות, והן ברמה האקדמית ע"י הייעוץ). כמו כן מתקיימים אירועים אקדמיים-חברתיים שאינם חלק מהתכנית האקדמית המסודרת, ומטרתם – הפגשת התלמידים עם תלמידים נוספים ועם תחומים הנושקים לקוגניציה אך אינם חלק מלימודי הליבה.
מטרת החוג וייחודו היא הכשרה בין תחומית, מעין שיבה לרנסאנס. מאחר שאנו מאמינים שהבנת המבנה הקוגניטיבי תהיה תוצר של אינטגרציה בין תחומית, אנו פונים לתלמידים המתעניינים בשאלות – כיצד אנו חושבים? מהן מגבלות הלמידה האנושית? מהם גבולות הזכרון? האם ניתן להשביח אותו? אנו מעוניינים בתלמידים שנכונים ומוכנים לעבודה לימודית קשה, ושאינם נרתעים מקורסים כמותיים מחד ומדיונים מילוליים מאידך.
מלבד לימודי החובה בסטטיסטיקה, במסגרת התואר הראשון נלמדים עוד שני קורסי יסוד במתמטיקה – "שיטות אנליטיות" ו"שיטות אלגבריות" (בהיקף של 4 נ"ז כל אחד). אנו מצפים מהסטודנטים המגיעים לקורסים אלו לדעת, בעיקרון, את החומר שנלמד בתיכון במסגרת הבגרות ב-5 יחידות לימוד במתמטיקה. הקורסים נבנו במיוחד עבור מסלול הלימודים בקוגניציה והם מספקים את התשתית המתמטית ההכרחית לקורסים המתקדמים בחוג. כמו כן ניתנים בחוג שני קורסי תכנות, וקורס (תובעני) בשם "חישוביות וקוגניציה" שבו לומדים להשתמש בשיטות מתמטיות ובתכנות לצורך פתרון - או התמודדות עם - שאלות קוגניטיביות (תהליכי זכרון, קבלת החלטות, ועוד). המטרה היא להביא את התלמידים להיות מסוגלים לבנות מודל קוגנטיבי פשוט יחסית ככלי לחקר תופעות מתחום הקוגניציה.
הלימודים בחוג לקוגניציה הם במסלול דו-חוגי, כאשר לצד החוג לקוגניציה יש לבחור חוג לימודים ראשי נוסף. כעיקרון, החוג לקוגניציה מעודד שילובי חוגים שונים, ואינו פוסל על הסף שום שילוב. השילובים הנפוצים ביותר הם קוגניציה ופסיכולוגיה וקוגניציה ומדעי המחשב. הנוחות בחוגים אלה כחוג שני טמונה בכך שחלק מקורסי החובה משותפים (למשל קורסי פיזיולוגיה ותהליכים קוגניטיביים עם לימודי פסיכולוגיה, וקורסי תכנות וקורסים מתמטיים עם לימודי מדעי המחשב). לכן, סך נקודות-הזכות שהן חובה לתואר קטן מסך נקודות-הזכות של כל אחד מהחוגים בפני עצמו. העובדה שתלמידים רבים משלבים עם חוגים אלו יוצרת לשילובים הללו יתרון נוסף: בעת קביעת מועדי הבחינות מנסה הנהלת החוג לקוגניציה להתחשב בקורסי החובה של החוג השני של התלמידים ולמנוע התנגשויות, אולם אין היא יכולה לקחת בחשבון את כל הצירופים והאילוצים האפשריים של החוגים והמסלולים השונים.
שילובי חוגים אופיינים נוספים: בלשנות, פילוסופיה, תקשורת, ביולוגיה, פיסיקה, מתמטיקה, כלכלה, משפטים ועוד.
אנו נשתדל ללכת לקראת כל בקשה אפשרית של חוג שני, במסגרת האילוצים שצויינו לעיל.
תואר ראשון במדעי הקוגניציה, בדומה למרבית התארים הראשונים האחרים, אינו הכשרה יעודית למקצוע. עיקר ייעודו מתן בסיס רחב בתחומי מדעי הרוח (פילוסופיה, חקר השפה, תהליכי חשיבה וזכרון), הביולוגיה (תהליכים ביולוגיים, הבסיס העצבי למדעי הקוגניציה) והחשיבה המתמטית (קורסי יסוד במתמטיקה, לוגיקה, תכנות, חישוביות וקוגניציה) להבנת התחום. מטרת הלימודים היא בניית היכולת הביקורתית והמחקרית על מנת להכשיר אנשים עם יכולת חשיבה וניתוח עצמאיים בתחומי הקוגניציה. בכך לימודי תואר ראשון בקוגניציה הם בסיס מצוין למעוניינים להמשיך במסלול מחקרי אקדמאי (ובפרט במסלול של התכנית האישית למוסמך בחוג לקוגניציה).
במסגרת שנה ג מוצע לתלמידים לבצע פרויקט מחקר אישי באחת המעבדות באוניברסיטה העוסקות בתחומי הקוגניציה, כאשר טווח הפרויקטים משתרע על פני קשת רחבה של אפשרויות: רשתות חברתיות באינטרנט, אימוץ חדשנות (במסגרת ביה"ס למנהל עסקים), תהליכי קבלת החלטות, הבסיס ללקויות למידה (במסגרת פסיכולוגיה), קוגניציה מוסיקלית, ועוד רבים אחרים (לפרטים נוספים עיינו בדף "פרויקט מחקר עצמאי במעבדה", וכן בדף "מעבדות" שבתפריט הראשי). מאחר ותלמידי החוג לקוגניציה הם מהטובים שבתלמידי האוניברסיטה הם "מבוקשים" כמעט בכל מעבדות המחקר.
בנוסף, מאחר שכל תלמידי הקוגניציה לומדים במסלול דו-חוגי, הצד המקצועי תלוי בחוג השני, שהמיומנויות והיכולות הנרכשות במסגרתו משודרגם ומועשרות ע"י לימודי הקוגניציה. למשל: בהקשר התכנותי, השאלה "מהו ממשק יעיל למשתמש?" הינה שאלה קוגניטיבית-תפיסתית; בהקשר חינוכי, שאלות העוסקות בפיתוח תכניות הכשרה חינוכיות נוגעות באופן ישיר לאילוצים המוטלים ע"י המערכת הקוגניטיבית של התלמידים; ועוד.
הנחיות טכניות כלליות על כתיבת עבודה מהסוג הזה ניתן למצוא ב- http://www.docstyles.com/apaindex.htm
אין צורך להתייחס אל מה שכתוב שם כמחייב באופן מוחלט, אך בהחלט רצוי להעזר בכללים המצויים שם.
- סיכום קצר של נושא העבודה ורשימה ביבליוגרפית של מאמרים וספרים מרכזיים שבכוונתכם להתייחס אליהם - עד השיעור האחרון בסמסטר א.
- הגשת טיוטה של העבודה - עד אחרי חופשת פסח.
- הגשת העבודה הסופית - עד סיום סמסטר ב.
יש כמה סוגים של עבודות, להלן ארבעה (רשימה לאו דוקא ממצה):
בכל מקרה, התרומה שלכם צריכה להיות ברורה, אם ברמת האינטגרציה החדשה, אם ברמת הניתוח או המתודה, ואם ברמת הממצאים. צריך להיות משהו בעבודה שהוא מעבר לסיכום אינטיליגנטי של החומר, שאותו אנחנו משוכנעים שכולכם יכולים לעשות היטב.
קיימים כתבי עת הכוללים מאמרי review קצרים וכדאי להיעזר בהם:
וגם:
רשימת הרפרנסים של המאמר אותו אתם בוחרים מהווה נקודת התחלה לסקירה שלכם. מכאן והלאה כדאי להיעזר במאגרי הנתונים של האוניברסיטה הנמצאים באתר הספריה תחת 'מאגרי נתונים'. אפשר לחפש שנה, מילת מפתח, חוקר, או לפי הפרסום (שם כתב העת לדוגמא). אפשר לחפש, למשל, במאגרי הנתונים הבאים:
אפשר גם לראות עבור כל פרסום אלו ציטוטים הוא קיבל, דרך פיצ'ר Citations ב-Web of Science. שימוש בפיצ'ר הזה יגלה לכם מי ציטט את המאמר בו אתם מתעניינים.
שימו לב: אפשר להיעזר בגוגל סקולר, אבל - עם כל הכבוד לגוגל - החיפוש לא יהיה מלא, אי לכך, לא ניתן להסתמך על כלי זה.
בגלל שהמרכיבים של העבודות השונות אינם זהים ובגלל שיש הרבה יותר מקום לתרומה האישית שלכם לא כל כך פשוט לכמת את כל המרכיבים של עבודה ולהשוות אותה עם העבודות האחרות שהוגשו. אי לכך נוכל לציין רק קווים כלליים המנחים אותנו במתן ציונים. ראשית, עבודה שתעמוד בדרישות כפי שהוצגו כאן תזכה ב-90 נקודות לפחות. הווה אומר, עבודה שתהיה בה סינתזה טובה של החומר וכן תרומה כלשהי של הכותבים/ןת. מה מגדיר עבודה מצטיינת? קשה להתבסס על הגדרות כלליות וסטנדרטיות כי עבודות מצטיינות, מטבע הדברים, הן שונות אחת מהשניה. חוק אצבע שנאמץ לצורך העניין הוא שעבודה מאוד קומפטנטית, בה הגדרת הנושא ורמת הסינתזה מתקרבות לרמה מקצועית, תזכה בעד 95 נקודות. ומה מגדיר עבודה מצטיינת במיוחד? בעבודה כזאת רמת הסינתזה מתקרבת לרמה מקצועית ובנוסף, יש בה חידוש המוצג בצורה מפורטת במיוחד, או חידוש ברור במיוחד, או מעניין במיוחד. בקיצור, עבודה שבה התרומה המקורית שלכם בולטת במיוחד.
מצורפות מספר עבודות סמינר לדוגמה:
"מרגיש יצירתי היום? על הקשר שבין רגש ויצירתיות"
"אתגרי משחק הלוח "גו" לשחקנים ממוחשבים"
"עונג אמנותי לעומת עונג גופני"
שיהיה בהצלחה!
כעיקרון, החוג מעודד שילובי חוגים שונים, ואינו פוסל על הסף שום שילוב. בהתאם ליעדי החוג, השילובים הנפוצים ביותר הם קוגניציה ופסיכולוגיה וקוגניציה מדעי המחשב. הנוחות בחוגים אלה כחוג שני טמונה בכך שחלק מקורסי החובה משותפים (למשל קורסי פיזיולוגיה ותהליכים קוגניטיביים עם לימודי פסיכולוגיה, וקורסי תכנות וקורסים מתמטיים עם לימודי מדעי המחשב). לכן סך הנ"ז שהן חובה לתואר קטן מסכום הנ"ז החובה של כל אחד משני החוגים בפני עצמו. בנוסף, העובדה שתלמידים רבים משלבים עם חוגים אלו יוצרת לשילובים הללו יתרון נוסף, כאשר נקבעים תאריכי בחינות: אנו בחוג לקוגניציה מנסה להתחשב בכל קורסי החובה של כלל התלמידים בחוג השני שלהם ולמנוע התנגשויות; עם זאת, איננו מצליחים לקחת בחשבון כל צירוף אפשרי.
צירופים נוספים קיימים: בלשנות, פילוסופיה, תקשורת, ביולוגיה, פיסיקה ועוד.
אנו נשתדל ללכת לקראת כל בקשה אפשרית, במסגרת האילוצים שצויינו לעיל.
קוגניציה - מהם הכישורים ותחומי העניין שצריכים להיות לאדם על מנת שיתאים ללמוד בחוג?
מטרת החוג וייחודו היא הכשרה בין תחומית, מעין שיבה לרנסאנס. מאחר שאנו מאמינים שהבנת המבנה הקוגניטיבי תהיה תוצר של אינטגרציה בין תחומית, אנו פונים לתלמידים המתעניינים בשאלות – כיצד אנו חושבים? מהן מגבלות הלמידה האנושית? מהם גבולות הזכרון? האם ניתן להשביח אותו? ואינם נרתעים מעבודה קשה ומקורסים כמותיים. מאידך – אנו מצפים לתלמידים שאינם נרתעים מדיונים מילוליים.
קורסי המתמטיקה והתכנות - מהם? מהי הרמה הדרושה? וכיצד באים לידי ביטוי בתחום הקוגניציה?
במסגרת התואר נלמדים 2 קורסי יסוד במתמטיקה – שיטות אנליטיות ושיטות אלגבריות (בהיקף של 4 נקודות כל אחד). אנו מצפים מהסטודנטים המגיעים לקורס הראשון לדעת (בעיקרון) את החומר שנלמד במסגרת 5 יחידות במתמטיקה בתיכון. הקורסים נבנו במיוחד עבור הדרישות של קוגניציה. בנוסף ניתנים שני קורסי תכנות, וקורס (תובעני) שבו לומדים להשתמש בשיטות מתמטיות ובתכנות לצורך פתרון (או התמודדות עם) שאלות קוגניטיביות ( תהליכי זכרון, קבלת החלטות). המטרה היא להביא תלמידים להיות מסוגלים לבנות מודל פשוט לשאלות קוגניטיביות.
מהן אפשרויות ההמשך לתואר שני?
תואר שני בקוגניציה הינו תכנית אישית ובכך ייחודו. פרט לסמינר משותף, שמטרתו להפגיש את כל תלמידי תואר שני ולחשוף אותם לתחומי מחקר וסדרי האוניברסיטה, ניתן לבנות בעזרת היועץ, תכנית קורסים המותאמת לתחום ההתעניינות העיקרי, שבו תתבצע עבודת המחקר. הדגש של התואר הוא פיתוח יכולת החשיבה והמחקר העצמאי. ניתן לבצע מחקר במגוון גדול של תחומים הכוללים – מחקר התנהגותי או מחקר הדמייה בפסיכולוגיה או ביולוגיה , תהליכי קבלת החלטות, בלשנות וכו'. אם כי הקוגניציה כמסגרת על מאפשרת מגוון גדול של תחומים, אין תלמיד בודד יכול להתמחות בכל התחומים האלה אלא לבחור מתוכם. אנו מאוד מעודדים "הכנת שיעורי בית" לפני ההרשמה – בעזרת חיפוש באינטרנט (ניתן להעזר בקישורים מהאתר שלנו) לאיתור תחום ומנחה אפשריים כבר עם ההרשמה.