צרו קשר

ד"ר איילת לנדאו, יועצת לבוגר וחטיבה בקוגניציה - cogBAadviser@mail.huji.ac.il

פרופ' הילה יעקובסון, יועצת למוסמך - hilla.jacobson@mail.huji.ac.il              

גב' זיוה רחמין, מזכירת החוג - טלפון: 02-5883758, zivara@savion.huji.ac.il, ימים א' - ה ' 10:00-13:00 

דוקטורנטים

גלית בוקס

גלית בוקס

התמרה חושית, שיקום פגיעות ויזואליות
המעבדה למחקר מולטי-סנסורי (פרופ' אמיר עמדי)

אני עושה שימוש במכשירי התמרה חושית - מכשירים המעבירים מידע המגיע בדרך כלל מחוש אחד דרך חוש אחר - להבנת הפעילות המוחית. באופן ספציפי, אני עובדת עם אנשים שיש להם עיוורון ובוחנת איך מידע ויזואלי המגיע דרך שמיעה ו/או מגע מעובד אצלם, ומה אפשר לעשות באמצעות מידע זה.

הנרי

הנרי ברייס

תחומי מחקר: רכישת שפה, למידה סטטיסטית
המעבדה האדומה לעיבוד אינפורמציה מילולית (פרופ' רם פרוסט)

אני חוקר את הקשר בין למידה סטטיסטית - היכולת שלנו לקלוט ולנצל סדירויות בסביבה שלנו - לבין יכולות רכישת שפה. האם רכישת שפה תלויה ביכולות למידה כלליות, או בידע לשוני ספציפי מולד? כדי לגשת לשאלות אלו, אני חוקר את ההתנהגות ואת התהליכים המוחיים שעוברים על אנשים בזמן רכישת שפה שנייה.

ניצן גיא

ניצן גיא

המעבדה לחקר קוגניציה ויזואלית (ד"ר יוני פרצוב)
נושא המחקר שלי הינו הבדלים אישיים בתנועות עיניים, וכיצד המאפיינים האישיים של האדם הספציפי משפיעים על הדרך בה הוא תופס את העולם - ובפרט על הדרך שבה הוא מזיז את עיניו כשהוא מתבונן בעולם. במחקרי אני בוחן שלושה מאפיינים אישיים שיתכן ומשפיעים על התפיסה הויזואלית ועל תנועות העיניים: (1) תכונות אישיות - האם אדם מוחצן מסתכל יותר בעיניים? האם אדם אמפתי מקדיש יותר תשומת לב לאנשים "מסכנים"? (2) המצב הפסיכוביולוגי - האם במצבים של לחץ אנו נבחן סיטואציות באופן שונה? (3) יכולות העיבוד הוויזואלי - האם יש לכל אדם יכולות עיבוד וויזואליות שמייחדות אותו?
אוהד

אהד דן

המעבדה לחקר קבלת החלטות (פרופ' יונתן לוינשטיין)

קורסים בשנת תשע"ח בחוג: מחקר ועשייה חברתית (06016)

אהד הוא סטודנט לתואר דוקטור במרכז פדרמן לחקר הרציונאליות ובחוג לקוגניציה, מלמד קורסים לבוגר ומוסמך בתכנות ובבית הספר למדעי המחשב, ומרכז את תכנית המחקר ומעורבות בקהילה של החוג לקוגניציה. 

עבודת הדוקטורט של אהד, בהנחייתו של פרופ' יונתן לוינשטיין, מתמקדת במידול אלגוריתמי של קבלת החלטות; בפרט, ביתרונות ובמגבלות של למידת חיזוק (Reinforcement Learning) לחיזוי ותיאור המנגנונים שעומדים בבסיסה של התנהגות תבונית (של בני אדם, של בעלי חיים, ואף של מכונות).

Shlomo D

שלמה דנציגר

תחומי מחקר: פילוסופיה של מדעי הקוגניציה ושל בינה מלאכותית, מבחן טיורינג לאינטליגנציה, היבטים היסטוריים וסוציולוגיים של המנטלי
אני מתעניין בשאלות הנוגעות ליסודות הפילוסופיים של מדעי הקוגניציה: האם מחשב יכול (או יוכל) לחשוב? מה קובע אם מכונה או אורגניזם הם בעלי תודעה? כיצד יתכן חופש רצון בעולם דטרמיניסטי? לשאלות כאלה אני ניגש באמצעות בחינה מדוקדקת של אופן השימוש במושגים מנטליים ("חשיבה", "תודעה" ו"רצון" וכד'), ונעזר בפרספקטיבות היסטוריות וסוציולוגיות וכן בגישות פילוסופיות הרואות את הסביבה, המרחב וההקשר כמשחקים תפקיד בכינון מצביו המנטליים של האדם-בעל-המוח.
Ori H

אורי הכהן

תחומי מחקר: פילוסופיה של מדעי הקוגניציה, ייצוגים מנטליים (מנחה: פרופ' אורון שגריר)
קמפוס הר הצופים, בניין מנדל, חדר 124. שעת קבלה: יום ב', 17:00-18:00

קורסים בחוג בשנת תשע"ח: שיטות אלגבריות למדעי הקוגניציה (06116)

ל"ייצוגים מנטליים" תפקיד מרכזי בהסברים הניתנים במדעים הקוגניטיביים ובפילוסופיה של ה-mind, אך השימוש בהם שנוי במחלוקת: התומכים ב-Representationalism טוענים שאכן יש מצבים או אובייקטים מנטליים שמייצגים מצבים או אובייקטים בעולם, ושנכון להסביר תופעות קוגניטיביות באמצעות מצבים מנטליים אלו. התומכים ב-Eliminativism סבורים שאין מקום לייצוגים מנטליים בתאוריות קוגניטיביות. בכוונתי לבחון ולטעון לטובת אופציה שלישית, "התיאוריה הפרגמטית", ולפיה יתכן שלייצוגים מנטליים יש תפקיד חשוב (ואולי אף הכרחי) בתאוריות קוגניטיביות גם אם במובן אונטולוגי ה-mind לא עושה שימוש בייצוגים.

נעם

נעם זיגלמן

תחומי מחקר: למידה סטטיסטית, למידת שפה, הבדלים בין-אישיים בתהליכי למידה
המעבדה האדומה לעיבוד אינפורמציה מילולית (פרופ' רם פרוסט)
קמפוס הר הצופים, הפקולטה למדעי החברה, חדר 0603. שעת קבלה: יום ב', 16:00-17:00

קורסים בחוג בשנת תשע"ח: שיטות מחקר בקוגניציה (06132)

אני חוקר את יכולת הלמידה הסטטיסטית - היכולת האנושית לחלץ סדירויות וחוקים על מנת ללמוד על העולם. יכולת זו עומדת בבסיס מגוון רב של יכולות אנושיות, ובמיוחד משחקת תפקיד חשוב ברכישת שפה. במסגרת עבודת הדוקטורט אני מתמקד בהבדלים בין-אישיים ביכולת זו ובקשר שלהם לרכישת שפה, על מנת לנסות ולענות על השאלה: מדוע לחלקנו יש יכולות שפתיות גבוהות, בעוד אחרים מתקשים להשתמש באופן יעיל בשפת האם שלהם וללמוד שפות נוספות?

Uri Zak

אורי זק

חוקר במרכז לחקר הרציונליות

תחום המחקר שלי הוא קבלת החלטות. אני שואל שאלות הממוקמות במפגש בין פסיכולוגיה לכלכלה. בשלב זה אני חוקר באילו תחרויות אנשים בוחרים להשתתף, ובפרט אני מתעניין באילו מצבים אנשים בוחרים להיות "ראש לשועלים" ובאילו מצבים "זנב לאריות" ואיזו החלטה מניבה תוצאות עדיפות. 

שירה

שירה טל

המעבדה לעיבוד ורכישת שפה (ד"ר ענבל ארנון)
מנהלת המעבדה לעיבוד ורכישת שפה. בעלת תואר ראשון במדעי הקוגניציה ופילוסופיה ותואר שני במדעי הקוגניציה, שניהם מהאוניברסיטה העברית. שירה מתעניינת בהסברים שיש למחקרי פסיכולינגוויסטיקה ורכישת שפה להציע לשאלות טיפולוגיות ודיאכרוניות: מדוע שפות העולם נראות כפי שהן נראות, ומדוע הן משתנות כפי שהן משתנות. כלומר, כיצד אילוצים קוגניטיביים ותקשורתיים יכולים להסביר את דפוסי השינוי הלשוני הידועים בספרות, וכתוצאה מכך - את הארכיטקטורות המסוימות של השפות השונות.
tamar

תמר מלינוביץ'

תחומי מחקר: תהליכי למידה, תפיסה שמיעתית וזיכרון שמיעתי
המעבדה לחקר התפיסה (פרופ' מרב אחישר)
אני חוקרת תהליכי למידה, ובפרט, מה בעצם אנחנו לומדים בעקבות אימון על מטלות של תפיסה שמיעתית וזיכרון שמיעתי, האם אנחנו משפרים באופן כללי את התפיסה והזיכרון או רק לומדים לבצע את המטלה הספציפית טוב יותר, ואילו שינויים תפקודיים ומבניים אפשר לראות במוח בעקבות הלמידה. אני משתמשת במטלות התנהגותיות ובסריקות MRI.

בתואר השני ובעבודתי אצל אביטל דויטש חקרתי את תפקיד מורפמות המשקל, השורש והבניין בלקסיקון המנטלי של דוברי עברית בהפקת שפה, בתפיסת שפה דבורה ובקריאה. התזה שלי עסקה בתפקידה של מורפמת המשקל בהפקת שפה.

איתי

איתי סיסו

המעבדה לקבלת החלטות (פרופ' אילנה ריטוב)

אני חוקר תופעה שנקראת עודף בחירה, או מצב (פרדוקסלי) בו כאשר נותנים לאדם עוד אופציות לבחור מהן, הוא נהיה פחות מרוצה מהבחירה. המחקר שלי מתמקד במנגנון התופעה ובהבדלים בינאישיים אשר יכולים להסביר מי סביר יותר שיחווה תופעה זו. כחלק מהמחקר אני מתמקד בחקר רגשות כמו חרטה והחמצת הזדמנות ובתכונת האישיות הידועה כ-FOMO (הפחד מהחמצה).